17 פרמטרים בינלאומיים למדידת דוברים מקצועיים (חלק א')


30 Sep
30Sep

איך תדעו שאתם מרצים טובים?
כמו לימודי משחק, גם בתחום ההרצאות ועמידה מול קהל,
אי אפשר באמת ללמוד משהו אם לא מרטיבים את הרגליים ומתרגלים באמת הלכה למעשה, סיטואציות של עמידה מול קהל.
כשאני מגיעה לראות לקוחות בפעולה, על במה, בזמן הרצאה מול קהל אמיתי יש לא מעט אלמנטים ומרכיבים שאליהם אני שמה לב.
לפניכם ניתוח מלא של מאמן דוברים מקצועי אל מול לקוח שמתאמן על עמידה מול קהל

פרמטרים לא מילוליים - הגשה, שפת גוף, שימוש בקול, לבוש ועוד


1. ניהול קהל 
מרצה מיומן יודע לנהל ולהפעיל את הקהל שלו.
יודע לגרום לקהל להיות קשוב ויודע איך להגביר קשב אם הקשב נפל או ירד

2. יצירת חוויה
בכל פעם שאנחנו עומדים מול קהל, נגדיר לעצמנו מהי החוויה שאנחנו רוצים להעביר. אילו רגשות / תחושות נעביר?
מה החוויה שהקהל יעבור ואיך הוא ידבר על זה אחר כך?
איזה מילים נשתמש בכדי להבהיר לאנשים את החוויה שהם עומדים לעבור?
ואיך נייצר חוויה באופן לא מילולי?

3. ניהול ותכנון זמן 
האם המרצה עומד בלוחות הזמנים, האם הוא יודע לנהל את הזמן נכון?
האם הוא מגיע למצב שבו הוא דיבר יותר מדי על פרק שהוא לא התכוון ולא נשאר זמן לתוכן חשוב אחר ?
האם יש תחושה שהדברים החשובים ביותר לא נאמרו?
שההרצאה מתחילה על מי מנוחות ואז איפה שהוא באמצע מבינים שאפילו לא העברנו חצי מהתוכן ומתחילים להאיץ, לוותר על חלקים, לא להשאיר זמן לשאלות ?
ניהול ותכנון זמן הוא קריטי והוא קורה משלב תכנון ההרצאה ואימון בבית.
טיפ: תמיד תתכננו 15% פחות מהזמן. כי בזמן אמיתי תמיד יש זליגה.

4. שימוש במרחב הבמה
הבמה זה הבית של המרצה. הוא צריך להרגיש שם הכי בנוח.
כמו שחקן שזז על הבמה בהתאם לתפקיד שלו, כך גם המרצה צריך להבין מהו שימוש נכון במרחב
מתי זזים ומתי עומדים, מה זה משרת ללכת לצד אחד של הבמה ואז לזוז לצד אחד?
מתי זה מעייף את הקהל כזזים בתזזית כמו ארי בסוגר?
מה המינון הנכון של תזוזה על במה?
תשאלו את עצמכם:
עומדים קרוב לשפת הבמה או רחוק?
מרגישים בנוח לזוז או קפואים במקום?
נצמדים לפודיום או זזים ממנו?

5. קשר עין 
קשר עין עוזר לנו גם לתפוס קשב וגם לראות שהקהל איתנו.
יחד עם זאת אם תצלמו את עצמכם, תגלו שאתם לא מסתכלים על הקהל.
מרצים נוטים להסתכל למצגת, או להסתכל לקהל באופן כללי אבל לא לתפוס קשר עיניים עם פרטים בקהל
לפעמים יש נטייה להסתכל רק על חלק אחד של הקהל
נטייה להיתקע על אדם או קבוצה מסוימים בקהל ולהסתכל רק עליהם או לכיוון שלהם
זו מיומנות שצריכים לעבוד עליה והיא קריטית בכדי להגביר חוויה אצל השומעים

6. שימוש ביד
החלק אולי הכי מוכר למרצים והחלק שגורם להכי הרבה
מתח - מה לעשות עם הידיים??
איך להחזיק אותם? מתי לנופף בהם? מתי לא?

לרוב האנשים שימוש בידיים הוא טבעי
אך על הבמה, אנחנו פתאום מאבדים את הטבעיות הזו

ללמוד להשתמש בידיים בהלימה לטקסט
באופן טבעי זה קריטי בכדי להפוך למרצים מקצועיים
כשאני מסתכלת על דובר, אני שמה לב האם הידיים שלו רפויות
האם הם סגורות, האם הוא משתמש בהם או לא
האם יש הלימה בין המסר להנפת היד.

לדוגמא: הלכתי לראות לקוחה שדיברה בין היתר
על מנגנון הקפיאה של האדם [ מנגנון ה FFF - בריחה, קפיאה או לחימה]
כשהיא דיברה על הקפיאה הידיים שלה זזו אפילו מהר
יותר מבדרך כלל - כלומר הפוך לחלוטין למסר .
במצב של דיבור על קפיאה הייתי מצפה
שגם גוף הדובר יקפא, או ידיו לפחות, לפרק זמן של כמה שניות
על מנת להעביר את המסר הנכון.

7. סגנון אישי 
זיהוי הסגנון האישי - רך, נעים, ישיר, "רוחניקי",
עסקי וקר, עצור, פתוח, רגוע, מחויך, פלרטטני,
נוקשה, אותנטי, מעונב... ועוד ועוד.
השלב הראשון בשיפור הוא לזהות איך אני על במה
טיפ: אנחנו על הבמה כמו שאנחנו בחיים, רק במוגבר יותר.

8. אינטונציה ושימוש בקול - בקול שלנו שומעים הכל. 
התלהבות, חיבור, אותנטיות, כאב, צמיחה, שיעמום או עניין,
שומעים בטחון, אסרטיביות, עוינות, חוסר חשק, רוך , קבלה, אהבה

קול יכול להיות שטוח, עמוק, עשיר, מהדהד, גובה מדי או נמוך מדי [גובה הצליל] קול יכול להיות סדוק ולפעמים אפילו לא נעים לאוזן

על המרצה לשלוט במסרים הלא מילוליים שיוצאים בעזרת האינטונציה והטונציה שלו.
היו ערים למה אתם רוצים לשדר והקליטו את עצמכם בכדי להתאמן שוב ושוב בכדי להשיג דיוק מירבי בין המסר שלכם בחלקים השונים של ההרצאה ובין האינטונציה שלכם.

למשל: לקוח שלח לי בווטסאפ קטע קול שבו הוא התאמן לקראת הרצאה.
הפידבק היחיד שאמרתי לו הוא "אל תתאמן בישיבה!"
איך ידעת שאני יושב? הוא התפלא....
כי בקול שומעים הכל.
גם איך הסערפת עובדת כשיושבים ואיך היא עובדת כאשר עומדים.

9. שימוש נכון במצגת פאוורפוינט או עזרים ויזואליים אחרים 
האם יש מצגת? האם צריך מצגת בכלל?
האם המצגת משרתת את ההרצאה והמרצה או רק מפריעה?
עמוסה מדי? מלל רב מדי?

האם המרצה משתמש במצגת כ"קביים" - מסובב גב לקהל ומסתכל על המצגת כל הזמן?
האם המרצה יודע את החומר כל כך טוב, שהוא מתחיל לדבר על הנושא הבא ורק אז מעביר את המצגת ... ?
האם הוא מעביר שקופית, מחכה רגע, מסתכל על החומר בשקופית ואז מתחיל לדבר?
האם הקהל מרגיש שאם ייקחו למרצה את המצגת הוא לא יהיה מסוגל להעביר את ההרצאה?
האם המרצה בוודאות יודע את ההרצאה שלו גם ללא המצגת?
איזה עוד עזרים ויזואליים משתתפים בהרצאה?

10. ביגוד ותדמית
נראות ויזואלית, בחירת בגדים, שיער מטופח, איפור לנשים,
זה חלק מה show של עולם ההרצאות.
איזה מסר ברצונכם להעביר בעזרת הביגוד?
האם הנושא שלכם עסקי ולכן לבוש מחויט יתאים?
אם הנושא שלכם הוא בתחום האישי של אדם - כמו יחסים או הורות
כאן יהיה נכון להתלבש יותר רך
האם הבגד מגוהץ, יושב עליכם טוב, לא מפריע לכם,
מתבלט יותר מדי או לא?
האם כשאסתכל עליך - המראה שלך יפריע למסר לעבור?
האם הקהל יתעסק במחשוף הגדול מדי, או חצאית צמודה מדי, או אולי מכנסיים מרושלות וחולצה לא מגוהצת לגבר, ג'קט גדול מדי או צמוד מדי
האם אתם מרגישים בנוח? או מסדרים כל הזמן את הבגד... ?

סוף חלק א'. חלק ב' בפרסום העוקב. 

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.